5 כללי זהב לשיפור יכולת הקשבה אמיתית:
(כתוב בלשון זכר, אך מיועד לכל המגדרים)
- קודם עלי לוודא שאני יודע מהי הסיבה להקשבה שלי- האם העובדה שאני מקשיב -תייעל- את השיח? האם אני כאן כדי למנוע /לעזור ב-פתירת קונפליקט-? האם ההקשבה שלי נועדה לתת -תשומת לב- לנושא מסוים/למישהו מסוים ? האם כדי -לתמוך- ? או כל סיבה אחרת. ולכן , בכניסה לכל שיח, רצוי לוודא מול הצד השני מהי מטרת השיחה ומהי מידת ההקשבה שאני יכול לספק.
- עלי להתאים את סגנון ההקשבה/התקשורת שלי -לסיטואציה הספציפית. אי התאמה תוביל לפספוס הזדמנות עצומה לטפל בפער , ובכך תוביל לכך שהצד השני מרגיש שלא מקשיבים לו, וינעל מלשתף ולחשוף עוד פרטים.
- כשאני מקשיב באמת, זה אומר שאני מבין שהפוקוס אינו עלי, אלא על הצד השני. זה אומר להקשיב עד הסוף!, ולא להתערב, לא לחתוך, לא מיד לתת עצה או להציע פתרון. זה אומר לשכלל את היכולת שלי להיות מסוקרן….
- הקשבה אמיתית מתבססת על העובדה שאני מבין שזהו צורך פסיכולוגי טבעי ובסיסי של כל אחד מאיתנו קודם כל להיות מובן, לקבל אישור וחיזוק ולזכות בהערכה.
- אני תמיד אשאל את עצמי האם קבלתי את כל הפרטים /המידע מהצד השני, ע”מ שאוכל להיות שם בשבילו. האם לא פספסתי משהו? האם אני בנקודת חוסר בהירות/עמימות או שברורה לי התמונה שהצד השני מבקש להביא בפני ?
