אמפתיה היא היכולת שלי להתאים את התגובה שלי- אל המצב בו נמצא/ת האחר/ת.
היכולת להבין, לעבד ולשתף את המצב הרגשי והחוויות, של האחר/ת.
היכולת שלי “לבקר” באזור הרגשי של האחר/ת ולעזור לו/ה לצאת “ממקום לא בריא עבורו/ה”.
אבל הדרך רצופה כוונות טובות, ולא תמיד אנחנו באמת אמפטיים עד הסוף…
הנה 5 נקודות למחשבה , נקודות שאנחנו בדרכ מייד מתחילים דרכן, וחושבים שדרכן אנחנו אמפטיים, אבל … לא ממש:
- יעוץ: כדוגמאת “מה שאת/ה צריך/ה לעשות זה….”, ” היה לי מצב דומה ומה שאני עשיתי זה”….
- רחמים: כדוגמאת ” ווהאו, איך עשו לך את זה.. בטח הרגשת נורא… אני לא יודע/ת מה היית עושה אם זה היה קורה לי …” , “טוב..זה יכול להיות הרי יותר גרוע”….
- סיסמאות: כדוגמאת ” את/ה יודע/ת, ככה זה בחיים”.. ” ככל ש… זה יהיה יותר מסובך”…
- שלילת הסיטואציה: כדוגמאת ” “לא קרה כלום”…
- קטגוריה: כדוגמאת ” האמת.. הצד השני צודק… יש משהו בדבריו…”
אז מה -כן- עושים ?
קודם מוודאים שיש לצד השני פניות רגשית להקשבה. וכדי שזה יקרה הוא/היא צריך/ה להיות במצב שהוא יכול/ה לספור עד 10… לנשום …להבין שהוא/היא בהצפה רגשית (חיובית או שלילית) אבל הוא/היא מסוגל/ת לפתוח נתיב ולהיות איתך בשיח.
ואז-
- שתיקה- לשתוק כדי להקשיב, ועד הסוף. להקשיב לחוויה, לפרדיגמות, לחששות, לשמחה.. ולא רק לפרטים של הסיפור הנקודתי עצמו.
- שיקוף- להיות מראה – לתת לגיטימציה , להראות שאכן את/ה מקבל את מה שהצד השני מרגיש/ה. ” זה קשה”, ” זה אכן מתסכל ש…” או לחילופין ” ווהאו זה מדהים, איזה יופי ש….”
- שאלות- רק בשלב הזה אפשר לשאול שאלות, להרחיב את נקודת המבט, לגעת בפרטי הפרטים, ולהשתמש במי מ 5 הנקודות למעלה (יעוץ, לשתף בחוויה דומה..)
